Vacanze Milanesi

החופשות באיטליה ובמיוחד במילאנו קדושות יותר מכל הקדושים.

נתחיל בחופשות הקטנות: ימי חופש כמו ה1 בנובמבר (יום המתים) מתחברים מיד לשבת-ראשון שלפני או אחרי. כך גם ה25 באפריל (יום העצמאות האיטלקי) או האחד במאי ( כבר אמרתי שהאיטלקים אוהבים להיות סוציאליסטים? רק שרצוי שזה יהיה עם רולקס על היד, נעליים ותיק ממותגים ….אבל בלב…. יש מקום לכל שאר המסכנים….)

אח'כ יש לנו את ״השבוע הלבן״ שניתן בבתי הספר בדרך כלל בחודש פברואר ( בית הספר היהודי בו לומדים ילדי לא מקיים אותו שנים רבות מכיון שהוא חייב לפי משרד החינוך האיטלקי לקיים 200 ימי לימוד מלאים. מועצת ההורים, בה הייתי חברה, החליטה כל שנה על איזה חופשות אזרחיות לוותר כדי שהילדים יוכלו להנות מהחגים היהודים והשבוע הלבן היה בדרך כלל אחד מהנושרים הראשונים) בחג המולד בתי הספר סגורים עד ה7 בינואר ( ה6 בינואר הוא חג המכשפות שמחלקות פחם לכל הילדים השובבים) ופסחא שנמשכת כמעט שבוע.

ואז מגיע ה6 או 7 או מקסימום 8 ביוני ודלתות בתי הספר נסגרים מאחורי גבם של ילדינו עד אמצע ספטמבר!!!!!!! כן!!! מה שאתם שומעים!!! 3 חודשים של חופש. סיוט של כל אמא.

אז ביוני הם הולכים לקייטנות וביולי נוסעים להרים , לים ברביירה האדריאטית ( עוד נגיע לשם בהמשך) ,לחוף המערבי על רצועת החוף הטוסקנית או איזור גנואה, סרדיניה, סיציליה, טוסקנה וחופיה, בקיצור, באיטליה לא חסרים מקומות לנפוש. (לכך עדים הישראלים הרבים שכל כך אוהבים לטייל בה) בחודשים יוני-יולי עדין אפשר להשאר במילאנו אבל אוגוסט???? השם ישמור. יצא לי להשאר במילאנו מספר פעמים בשנים האחרונות באוגוסט. מדכא. חנויות סגורות, בבנינים כל התריסים מוגפים ואין אדם ברחובות. עיר רפאים. אפשר לראות במרכז העיר בעיקר תיירים ועובדים הזרים שמעסיקיהם יצאו לחופשה המקודשת.
ועכשיו אני שואלת שאלות שבאמת אין לי עליהן תשובות ואשר הטרידו אותי כל השנים. הכלכלה באיטליה בכי רע, אנשים מובטלים ויוקר המחיה בשמיים. מדוע לכל הרוחות הם נועלים את העיר? מה יקרה אם הם לא יצאו לחופשה כלכך ארוכה? מדוע לא לפתוח את העסקים ולעזור לכלכלה המתמוטטת ? האם זה מחויב המציאות? למה הם לא לומדים לזרום עם המציאות המתחדשת?
באוגוסט האחרון נשארנו אנחנו ועוד משפחה אחת בכל הבנין ( אתם יכולים לראות תצלומים בסוף העמודה של מילאנו באוגוסט…)המעלית היתה שלנו כל החודש ונשארה תמיד בקומה.
בכל מילאנו הפורצים חוגגים. בנינים בהם אין שוערים "מנוקים" ובמקרים מסוימים גם שוערים הם לא ערובה לביטחון, ההיפך…. הרבה פעמים הם הם המודיעים לחבריהם הגנבים היכן כדאי לפרוץ. באוגוסט האחרון נשארנו עם גיסי בעיר. בבנין שלו ובשני הביניים ליד פרצו ללא פחות ולא יותר מ12 דירות וחנויות.
בתי הקולנוע סגורים, חניה בשפע בכל מקום, יש בארים ופיצריות אך הם בעיקר של סינים ומצרים.הסופרמרקטים פתוחים וזאת רק בשנים האחרונות . ממכולות ומאפיות אפשר לשכוח. רק מקומות המנוהלים על ידי זרים.
כדי לשרוד שלשה חודשים של חופש גדול צריכים הרבה כסף, סבלנות ומשפחה מורחבת תומכת. אני עדין לא מבינה, אחרי כל כך הרבה שנים איך משפחות עם ילדים בעלות הכנסה ממוצעת מצליחות לעמוד בנטל. נכון, הסבים והסבתות עוזרים והם בני הדור שעוד הצליחו לקנות בית נופש בהרים או בחוף הים אך מה עושים כל השאר? כנראה שזו התשובה למדוע לא עושים ילדים.
בשנות השמונים כמעט לכל משפחה איטלקית היה בית קייט אם זה בהרים ,בחופים או בעיר ממנה הם באו ( לרב האיטלקים הדרומיים שבאו לעבוד הצפון יש עדיין את הבית בעיר הולדתם) וכך גם נראתה החופשה שלהם. אמרנו שמרנים,לא? אז חג המולד נחגג תמיד או בהרים או במקום קבוע אחר וחופשת הקיץ באותה מתכונת במשך שנים. חס וחלילה לעבור את הגבול. הם הרי לא ידעו שום שפה נוספת. כיום המצב שונה לגמרי. החופשות קצרות יותר והאיטלקי הצעיר החליף לגמרי את הרגלי הצריכה שלו. טיסות השכר, הדילים השונים, האינטרנט שלימד את האיטלקים קצת יוצא אנגלית פתחו את שערי המדינה למחוזות רחוקים ואחרים. כיום אנו מוצאים את התייר האיטלקי בכל מקום בעולם מארה״ב ועד המזרח הרחוק. לפני שנתיים הייתי בישראל בחופשת החורף ועל חוף הים פגשנו חבורה ענקית של איטלקים לא יהודים שבאו להינות מתל אביב וישראל. הם לא הגיעו בתור צליינים ( אלה סיפור בפני עצמם) אלא בעקבות המלצה של חברים שסיפרו להם כמה ישראל מסבירת פנים וכמה אפשר להנות בתל אביב.

התמונות צולמו באוגוסט האחרון במילאנו.

אודות Israelit be Italia

השנה החלטנו לחזור לישראל. חייתי באיטליה 27 שנים מלאי חוויות ולכן החלטתי לפתוח את הבלוג שלי, כדי לשמר את הזכרונות. החלטתי לכתוב אסוציאטיבית. ברור שלא אוכל לזכור כרונולוגית דברים אותם אני רוצה לספר. גם העובדה שהחלטנו לחזור ארצה נותת לי נקודת מבט חדשה על הכל. דברים שפעם אהבתי או לא אהבתי נראים אחרת בפרספקטיבה של ״ עוד מעט נגמר״.
פוסט זה פורסם בקטגוריה milano 1985, איטליה, מילאנו, עם התגים , , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

2 תגובות על Vacanze Milanesi

  1. מודי הגיב:

    האם האיטלקים עצלים מטבעם או רק שבאוגוסט יש עצלנות מאורגנת?

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s